אנחנו באינסטה

אנחנו בפייסבוק

העיר הכי יפה בעולם – ירושלים

זה היה שני צהריים אני ומייקל התקלחנו והכנו נס.
יותר נכון להגיד אני הכנתי,
מייקל התעצבן ששמתי מים חמים מהקומקום ולא מהתמי 4. אז הוא עשה לעצמו חדש.
הוא עם כפית סוכר ואני עם שתיים אם שאלתם.
בקיצור,
שתינו עם הנס עם עוגת השמרים החדשה שלי, אם אתם בעניין של מתכון אז בבקשה, כן כן תלחצו ממש פהההההה.
אמא נכנסה,
עוד לא התארגנתם?!
אחרי 2 דק׳ כבר היינו לבושים.
אבא הגיע, התלבש ויצאנו.
מייקל ישב בצד ימין, נבו באמצע ואני משמאל.
הגענו לירושלים, אני מת עליה.
היא העיר הכי יפה בעולם, כול הבלוגרים של האוכל הכי הכי נמצאים שם ובכלל ירושלים בואו. אירופה קטנה לידה.
החננו בשוק מחנה יהודה והתאספנו שם כולם, הם הלכו לכיוון הכותל (אמא, אבא, אחי נבו ועוד זוג חברים שקבעו איתם שם) ואני ומייקל התחלנו בכנאפה. (שדווקא את החנות שכחתי לצלם. אבל זה לא משנה יש שם אחד כזה).
זה כנאפה מקורי, שעשוי בעבודת יד, עם גבינות טעימות להפליא.
יש שם עמדת מלאה באש, ועל זה מסתובבים מחבתות אישיות מלאות בכול הטוב הזה.
הכנאפה מוגש עם סירופ סוכר. בקיצור אחלה של דבר.

יש לי בן זוג גרוזיני, קוראים לו מייקל.


אז איך לא תחנה שנייה, החצ׳אפוריה.
החצ׳אפוריה זו מסעדה גרוזינית חלבית קטנה בשיפולי שוק מחנה יהודה, המתמחה במאפים גרוזיניים, א׳צרולי, וכמובן החצ׳אפורי…
אנחנו הזמנו אצ׳רולי בידיעה שזה תחילתו של מסע אוכל?, הגיע בערך אחרי 13 דק׳.
מאפה עשיר בגבינות, חם וטעים, שלגמרי מזכיר את המנה המקורית.
מייקל עף עליה, זה החזיר אותו לבית. ומבחינתי זה האישור שהמקום אכן אש.

מעדניית באשר.
מכירים?!
איך לא, היא מעדניה חלבית שמתמחה במבחר עשיר בגבינות מרחבי הגלובוס, יש להם 13 סניפים ושניים בירושלים.
אם את בעניין של לשמוע עוד, תכנסו לאתר שלהם.
שמה מכול המחבר ביקשתי את הסנדוויץ׳ של חן קורן, הלא היא אושיית האינסטגרם ומתכונאית בחסד עליון.
זה כריך בתוך בגט, שמשלב בתוכו 7 מדינות, גבינות עשירות, דובדבנים מתוקים, אם את בעניין של טעם נהדר ומסיבה בפה זה הכריך בשבילכם.

בשלב הזה כבר עייפו הרגליים והבטן הייתה מלאה, אבל כמובן שאי אפשר בלי קינוח!
משם קפצנו לקונדיטוריה של ״קדוש״ הקונדיטוריה הכי טובה בירושלים ובכלל, בבעלותם של קרן ואיציק קדוש שני קונדיטורים ואופים בחסד עליון, שמגישים מגוון רחב של מנות, ובעיקר מתמחים בקינוחים המהוללים שלהם.
אין סיכוי שתגיעו לשם ולא תתקלו בתור ארוך.
אנחנו נכנסו ולקחנו טייק אווי לדרך.
מייקל בחר את הכלה מאינסטנבול (קינוח של פחזניות, ערמונים וקרמל) מהשראת הסדרה, ואני בחרתי אקלר אננס.
ישבנו על גרם המדרגות ממול, והתענגו מכול ביס. באמת שאין פה ויכוח.
הם כאלה מעולים וטובים.

השעה הייתה כבר 8:00 הלכנו לפגוש את אמא ואבא בקניון ממילאה.
הסתובבנו, והאמת שלא כזה מציאה לשופינג.
חזרנו הפוך לשוק לכיוון מסעדת סימה.
לא באמת אכלנו, כי הבטן כבר לא רצתה לאכול.
אבל, חזרתי עם חיוך.
ובכלל אין כמו ירושלים עיר מהממת, ולנצח היא תהיה בליבי. וכול שנה אחזור לשם.

תהנו :)

שלכם, בר ומייקל

חיפוש...

חיפוש...